About

בעבודתי, אני פועלת מתוך מחשבה או רגש המלווים אותי בנקודת זמן, ושואלת את עצמי איך אני מבטאת את אותה מחשבה או תחושה בחומר עימו אני עובדת – הזכוכית.  
הזכוכית היא חומר שאני מוצאת בו סתירות וניגודים רבים: היא שקופה, ומשקפת, היא קרה וחמה, היא מתנהגת כמוצק אבל מוגדרת כנוזל. היא לוהטת כמו לבה אבל נראית כמו קרח. קשה לעבוד איתה אבל גם כל כך מהפנט וממכר. היא אש וחום וסכנה, אבל גם בלתי נראית ונעלמת. היא פעולה והיא אובייקט, היא סטטית ומתנועעת. לא רואים עליה מאיפה באה, רואים דרכה. היא "אין" חומר, והיא חומר מרתק.

אני מתייחסת פעמים רבות לזכוכית לא רק כאל חומר, אלה גם כפעולה. אני חשה ניתוק או פער גדול בין האובייקט הקר, השקוף והסטטי העשוי זכוכית לבין הפעולה החמה התנועתית ווהאנרגטית שנדרשת על מנת לייצר את אותו אובייקט פיסולי, או מנופח. אני מוצאת את עצמי לא פעם מתחילה פרויקט דווקא מתוך מחשבה על אותו פער שאני מזהה.  
מעסיקים אותי נושאים כמו - במערכת היחסים בין הגוף שלי לזכוכית, טראומה, אובדן אך גם הומור. אני פועלת עם החומר פעמים רבות באופן שמותח את גבולותיו ומאתגר את יכולת ההישרדות שלו.  
לוידאו מקום חשוב בעבודותיי, אני מוצאת אותו ככלי המאפשר לי סטטיות ותנועה, "לתפוס" את הרגע ולנגנו שוב ושוב, וכך להמשיך במובן מסוים את הפעולה עם הזכוכית היכן שזו נעצרת.  

אני עובדת בטכניקות של ניפוח ופיסול חופשי בסדנא החמה, ניפוח לתבנית, יציקות בטכניקת השעווה האבודה, וידיאו, פיסול בחומרים שונים ושילוב של אוביקטים מן המוכן.

​

In my artistic practice, I engage with glass as both a material and an action, driven by the thoughts and emotions that accompany me in the moment. Glass is a medium of profound contradictions: it is simultaneously transparent and reflective, cold and hot, solid and liquid. It mimics the fiery intensity of lava yet cools to resemble ice. Working with glass is both challenging and mesmerizing, embodying the extremes of danger and invisibility, action and stasis. This paradoxical nature of glass fascinates me and serves as a rich metaphor for the human condition.

My work often begins with a sense of dissonance, acknowledging the stark contrast between the cold, transparent, and static glass object and the warm, dynamic, and energetic process required to create it. I explore themes such as the relationship between my body and glass, trauma, loss, and humor, pushing the material to its limits and challenging its ability to survive. The techniques I employ—glassblowing, free sculpting, blowing into molds, and lost wax casting—demand a harmonious balance of control and intuition, much like a dance with the medium. These methods illustrate the interplay between form and limits, reflecting how external structures shape our creative expression while emphasizing transformation and the temporary nature of emotions and experiences. By integrating ready-made objects with glass sculptures, I create narratives that connect the past with the present, layering meanings and histories.

The physical interaction between my body and the glass signifies a deep, intimate dialogue, where the material becomes an extension of the self. The fragility and resilience of glass serve as metaphors for vulnerability and healing, capturing the essence of trauma and loss. Humor provides a counterbalance to these serious themes, offering a fresh perspective on the material's possibilities.

Video plays a crucial role in my work, allowing me to capture both the static and dynamic qualities of glass. It enables me to document the transformative process, replaying the brief moments of creation. By contrasting still images with movement, I explore the tension between permanence and change, echoing the inherent contradictions of glass. In my art, I stretch the limits of glass, testing its endurance and survival. This act of challenging the material parallels the human condition, reflecting our own struggles and resilience.

Through this video, I invite viewers to witness the enchanting and multifaceted nature of glass, experiencing its contradictions and beauty. My work serves as a dialogue between the tangible and intangible, the seen and unseen, the temporary and the eternal, capturing the essence of existence through the lens of this fascinating material.